מכינת ימין אורד לא נגמרת בסוף השנה.
אנחנו אתכם גם באזרחות.
רכזת בוגרים מלווה את בוגרי המכינה ועוזרת להם להשתמש בכלים שלמדו כדי להשתלב בהצלחה בכל שלב בחיים.
תקופת השירות הצבאי
ליווי מעשי ורגשי לכל אורך השירות – מתהליך הגיוס, דרך הטירונות ומסלולי ההכשרה ועד לתקופת השחרור. אנו נותנים לבוגרים מקום להתקשר ולשתף בקשיים ובהתלבטויות שעולות, ומשתדלים לסייע בכל נושא שמצריך עזרה או אוזן קשבת. אנו מסייעים לחיילים המשוחררים בהכוונה ובקבלת החלטות לגבי מסלול החיים באזרחות.
ליווי בלימודים
אנו מעודדים את הבוגרים להמשיך ללימודים באקדמיה או לרכוש מקצוע נדרש. המכינה מסייעת לבוגרים בייעוץ והכוונה בבחירת תחום לימודים או מקצוע, בהשלמת הדרישות המוקדמות ללימודים, ובמיצוי זכויות ואיתור מלגות. בין היתר, אנו מקיימים שיתוף פעולה עם מכללת תל חי שמציעה לבוגרי המכינה הטבות בלימודים ומלגת לימודים.
ליווי לתעסוקה
אנו מלווים את הבוגרים ומסייעים להם בצמתים מרכזיים של בחירת מקצוע ותחום קריירה. רכזת הבוגרים מסייעת באיתור משרות, הכנה לראיונות עבודה, חיבור למנטורים והכוונה למקומות עבודה רלוונטיים. המכינה מהווה רשת בטחון בכל מה שקשור לעזרה בתקופות משבר.
שירי - רכזת בוגרים
מכינת ימין אורד לא נגמרת בסוף השנה.
להיות בוגר המכינה זה לדעת שיש לך תמיד למי לפנות, בכל נושא ולקבל חיבוק, חיוך ועצה.
להיות בוגר זה להיקרע כלוחם כל השבוע בצבא, ולבוא בשבת למכינה לספר חוויות ולקבל כוחות בחזרה. להיות בוגר המכינה זה להחליט ללמוד ולקבל הכוונה ומלגה. להיות בוגר זה לקבל סיוע ממומחים לתעסוקה, ולדעת שלא נעזוב, עד שתמצא את מקומך בשוק התעסוקה. להיות בוגר זה להיות אדם שיודע לעזור וגם לבקש עזרה.
המכינה היא בית, משפחה גדולה שאוהבת ותומכת.
שירי חורש
טלפון – 050-3138027
מייל – shiri@derechkfar.org.il
לזכרם
סמל ראשון מליק (משה) אמבאו ז"ל
בוגר מחזור ד'
נולד בכפר אטיה שבאתיופיה ב-א' שבט התשמ"ד (5/1/1984). נהרג במלחמת לבנון השנייה בתאריך י"ג באב התשס"ו (7/8/2006). מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי לוד.
קצת על מליק – שמו מעיד עליו "מלקו" – מלאך. מליק עלה עם משפחתו לארץ במבצע שלמה מאדיס אבבה במאי 1991. גרו בנהריה ומשם עברו ללוד. בתיכון למד מליק בכפר בתיה ובסיום לימודיו הגיע למכינה. מליק התגייס ב- 29/7/2004 ושירת כלוחם חי"ר בגדוד 890 – "בזק", בחטיבת הצנחנים. לאחר כמה חודשי שרות עשה קורס מפקדי כיתות ועבר בהצלחה ופיקד על כיתה מעורבת של חיילים חילוניים ובני ישיבות, והצליח לגשר בין שונים ולקרב לבבות. מליק הינו מופת ודוגמא בהתנהגותו המוסרית ובמידת האכפתיות שלו. היה מפקד מצטיין בחטיבת הצנחנים ונהרג בגבורה תוך כדי קרב. הותיר אחריו הורים דמקו וטרפה, שלושה אחים אבי, גבי ויהודה, אחות ישראלה, ואין ספור חברים וקרובים כואבים ואבלים. חבריו מכל שכבות החיים מתארים אותו כנער שמח, אופטימי ומיוחד. שתמיד היה שם בשבילם. ובכל מקום שהיה מגיע היה מלא חיוך וצחוק. אהב לעזור לחברים והיה נאמן להם, היה חכם, התעניין בכל דבר ואהב לקרוא ספרים.
חייליו של מליק מדברים עליו בהערצה ומספרים כמה היה חשוב לו כמפקד כיתה לדאוג לכל חייל וחייל וכיצד דאג כל הזמן ליצור יחסים טובים ואיכותיים בין החיילים הדתיים ולאלו שאינם דתיים. יהי זכרו ברוך.
סמל ראשון שי (אנדשאו) אבבה ז"ל
בוגר מחזור ב'
נולד באתיופיה בו' בטבת תשמ"ב (1/1/1982). שי נהרג בתאונת אימונים בעת פעילות מבצעית כששרת בחטיבת גבעתי ביחידת פלח"ן "דולב" ברמת הגולן ב-י' בשבט תשס"ד (2/2/2004).
מקום מנוחתו בית העלמין קרית מוצקין (חלקה צבאית).
קצת על שי – בהיותו בן 9 עלתה המשפחה מאדיס אבבה לארץ והתגוררה בראש הנקרא ובהמשך עברה לקריית מוצקין . שי למד בתיכון בפנימיית מירון וכשסיים לימודיו הגיע למכינה והתגייס ב- 30/7/2002, "שי היה אהוד מאוד על חבריו ותמיד היה עם חיוך על הפנים", כך סיפר סרן טל חפת מפקדו של שי מפלוגת ההנדסה בגבעתי. במסגרת הצבאית בעת אימונים ברמת הגולן נהרג שי בתאונה כאשר נגמש מסוג פומה מחץ את ג'יפ ההאמר הצבאי שבו ישבו הוא וחבריו הלוחמים. שי היה אהוב מאוד על חבריו ומשפחתו ובדרכו המיוחדת הקרין אור ושמחה בכל מקום אשר נוכח. "שי היה תמיד מוכל לכל היתקלות שרק תבוא, ותמיד היה מוכן לעזור לחבריו" סיפר חפת. שי היה בן 22 במותו והותיר אחריו שני הורים, אח דניאל ושלוש אחיות הדס, שרה, ולינוי שנולדה כשבועיים לאחר נפילתו שאת שמה הוא בחר לפני מותו. ו- 6 אחים מנישואיו השניים של אביו. יהי זכרו ברוך.
רס"ל ליזמי מיכאל ז"ל הי"ד
בוגר מחזור י"ד
נולד באופקים, היה הבן השני לעוד 3 אחיות, מיכאל גר באופקים ביחידה מעל אימו עם אשתו וביתו בת השנתיים וחודשיים. מיכאל נהרג בהגנה על אזרחי אופקים מהמרצחים של חמאס, בתאריך כ"ב בתשרי תשפ"ד שמיני עצרת ושמחת תורה, (7.10.2023) מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי אופקים.
קצת על מיכאל – כשהיה ילד תמיד אהב לצפות בסרטי פעולה וחלם להיות שוטר. הוא למד בפנימיית כנות במגמת משטרה, היה תלמיד חרוץ בחר לעבוד ברפת, ובמטבח. תמיד היה משכין שלום בין כולם, דומיננטי ואהוב על כולם. הוא שכנע עוד שני חברים שלו מהשכונה שיבואו ללמוד בכנות והם המשיכו יחד למכינה הקדם צבאית ימין אורד בחצור הגלילית.
מיכאל התגייס בתאריך 20/7/2014 לעורב גולני ועבר את המסלול כלוחם. לאחר השחרור עבד כמאבטח במעבר מיתר עד שהתגייס למשטרה והגיע לתחנת בילוש באר שבע. כדי לצאת לקצונה החל ללמוד לתואר ראשון וסיים אותו וחיכה לצאת לקצונה שלא זכה לה. היה אבא מדהים, במשך חודש וחצי הבת שלו הייתה בבית עד שחזרה לגן. ומיכאל לקח משמרות לילה בעיקר כדי להיות עם ליהי בבקרים.
ברגע ששמעו שחדרו מחבלים לאופקים ושמע יריות ברחוב הסמוך לביתו ביקש מיכאל ממשפחתו להישאר בממ"ד. ולנעול את הדלת, לקח את אקדחו ורץ במהירות לכיוון מקור הירי בעודו לבוש בפיג'מה וכפכפים, כדי להילחם במחבלים. כאשר מיכאל הגיע סמוך לרחוב הגורן באופקים, הצטרף אליו ללחימה הקצין שגייס אותו שי אבוקסיס. יחד הם חתרו למגע אל המחבלים, זיהו ארבעה מחבלים שרוצים להיכנס לבתים ולהתחיל בטבח אזרחים, והחלו לנהל עימם חילופי אש. מיכאל הצליח לפגוע בשני מחבלים במהלך הקרב, אבל אז הפתיע אותו מחבל שפל מאחור וירה בו בצוואר. והוא נהרג במקום. הטלפון שלו היה דלוק כל העת כשעדכן את המשפחה על מה שקורה והם שמעו את מה שקרה לו באותו רגע. בן 28 היה במותו.
"גבורתו עלתה לו בחייו"
יהי זיכרו ברוך
ת.נ.צ.ב.ה.
טאקלה אקלו ז"ל
בוגר מחזור י"ט
נולד באתיופיה בכפר קווארה כ״ו באדר התשנ״ט (14/03/99). טאקלה ז"ל נפטר בגיל 23, השאיר אחריו שני הורים ו6 אחים. טאקלה היה אדם נפלא ומיוחד שכולם אוהבים. תמיד שמח ורואה את הטוב. איש שרוצים להיות בקרבתו. מקום מנוחתו בבית העלמין בת ים/חולון.
במכינה היה חניך למופת ופעל כדי להתגייס ולהיות לוחם בצה"ל למרות שקיבל פטור. זה לקח זמן והרבה מאמץ ובסוף הוא קיבל צו גיוס. השמחה הייתה גדולה מאד, אולם כמה ימים אחרי הבשורה הטובה הוא התבשר כי חלה בסרטן. למרות שטאקלה לא התגייס בשל המחלה הקשה, גילינו שהוא לוחם אמיתי. לחם המון כדי להתגייס לצה"ל, ויותר מכך היה לוחם של החיים. במשך שנים עבר ייסורים גדולים שלא כאן המקום לתארם. בכל מפגש או שיחת טלפון אתו היה אומר הכל בסדר ומחייך. היה פער גדול בין מה שהרופאים אמרו על מצבו הקשה לבין השמחה ששידר בסביבתו גם ברגעים הקשים. לצערנו נלקחה מאיתנו נשמה גדולה יהי זכרו ברוך.
